גיל-העצמות הגדרה ושיטות גיל העצמות בשיטת גרויליך-פייל שימו לב לאיזורים שונים של כף היד יש צבעים שונים יש לחשב את גיל העצמות שלהם בנפרד גיל העצמות הוא קביעה של התבגרות השלד של הנבדק ביחס לבסיס נתונים סטנדרטי המתאים לגיל בשנים. קיימות שתי שיטות עיקריות 1. שיטת גרויליך-פייל: משווים צלום כף יד שמאל של הנבדק לאוסף צילומים הנמצאים ב"אטלס". באטלס מוצגים לכל גיל צילום כף יד המתאים לממוצע בגיל זה. בוחרים את התצלום המתאים ביותר לצילום של הנבדק. הגיל הכתוב ליד הצילום הנבחר באטלס הוא גיל העצמות של הילד. קצב התקדמות גיל העצמות בבנות מהיר יותר מזה של הבנים. על כן לבנים ולבנות יש חלקים נפרדים באטלס. בצילום כף היד מבדילים בין 3 איזורים שונים: מטקרפלי, קרפלי ואצבעות. יתכן וגיל העצמות של כל אחד מאזורים אלה יהיה שונה. צריך לתת את גיל העצמות של כל אזור בנפרד. לא נכון לתת גיל עצמות ממוצע של אזורים אלה. מהי הסטיה המותרת של גיל העצמות? באופן גס - 20% מהגיל בשנים לכל כיוון

שיטת הקריאה מסתכלים על עצם מסוימת בצילומים שונים המופיעים באטלס ורואים לאיזה גיל מתאימה צורת עצם זו. בציור סימנתי הופעת עצם מסוימת באותו צבע בגילאים שונים. יתכן שבצילום אחד עצם אחת תהיה מתאימה לגיל מסויים ועצם אחרת לגיל אחר. על כן מתן גיל עצמות אחד לכל הצילום יכול להיות שגוי. צילום כף יד אמיתי ובו מסומן מרכז גדילה ולוחית גדילה שהיא החלק הגורם לגדילת העצם לאורך

קריאת גיל העצמות בשיטת טנר-וייטהאוס שיטת טנר- וייטהאוס בשיטה זו נותנים לכל עצם בכף היד ניקוד לפי דרגת התבגרותה. מסכמים את כל הנקודות . סכום הנקודות מקביל לגיל עצמות מסויים בטבלה המתאימה לבנים או בנות. שיטה זו דורשת יותר זמן לקריאה ופחות מקובלת קביעת דרגת ההתפתחות לכל עצם בנפרד לדוגמא עצם אחת

מה השימוש בגיל העצמות? השימוש בגיל העצמות: גיל עצמות היא כלי עזר הנותן לנו להעריך לאיזה אחוז מהגובה המבוגר הנבדק\ת הגיע\ה בהשוואה לכמות הגדילה שעוד נותרה. מחלות ומצבים שונים גורמים לשינוי גיל העצמות מהצפוי. למשל: בהתבגרות מוקדמת ובהשמנה גיל העצמות מבוגר מהגיל. בחוסר הורמון גדילה, בחוסר הורמוני מין ובחוסר הורמון התירואיד גיל העצמות מאחר לעומת הגיל. מקובל לבצע "צילום כף יד שמאל לגיל עצמות" כדי שתמיד נשווה להתפתחות העצמות באותה היד. כף יד דווקא- כיוון שהיא מייצגת שני סוגי עצמות (על ההבדל ביניהם נתעכב בהמשך). אנו חושפים רק את היד לקרינה וקרינה לא רבה. קביעה של גיל העצמות ע"י צילום חצי שלד היא יותר מדויקת אך אינה מקנה יתרון גדול יחסית לכמות הקרינה. יש לזכור שגם לאחר סגירת כל מרכזי הגדילה בכף היד. נותרו עדיין מרכזי גדילה במקומות אחרים. בצילום כף היד איננו בודקים את אזורי הגדילה המעניינים אותנו ,הסחוס הגדל, כיוון שסחוס אינו נראה בצילום רנטגן. אנו בודקים את האזורים ששקע בהם סידן. כדי להבין את משמעות הדברים יש לדון על התפתחות העצם וגדילתה.

מונחים בסיסיים בהתפתחות העצם: העצם מתפתחת מסחוס בעובר כל השלד עשוי סחוס יצירת העצם (=אוסטיאוגנזיס) כוללת 3 שלבים: 1. יצירת חומר חוץ תאי אורגני (אוסטאואיד= מטריקס אורגני) 2. שקיעת מלחים בחומר החוץ תאי האורגני (מינרליזציה) 3. ספיגה ויצירה מחדש של עצם (REMODELING ) אוסטיאובלסטים-תאים היוצרים את החומר החוץ תאי ומווסתים את שקיעת המינרלים. לאחר שנוצר סביבם מספיק חומר חוץ תאי, מכל עבר, הם הופכים לתאי עצם (אוסטיאוציטים) . לתאי העצם שלוחות קטנות הנכנסות לתעלות המקיפות אותם. בתעלות אלה נעשה שחלוף נוזלים ברקמה. גדילת העצם כרוכה בתהליך מחזורי של ספיגת עצם (ע"י תאים הנקראים אוסטיאוקלסטים) ויצורה מחדש ע"י אוסטיאובלסטים יצירת החומר החוץ תאי - מקור האוסטיאובלסטים הוא מתאי האב של מח העצם הם מיצרים חומר הנקרא קולגן-1 המרכיב 90-95% מהחומר האורגני של העצם. האוסטיאובלסטים מיצרים גם חומר הנקרא אוסטיאוקלצין שהוא חלבון. חלבון זה מופרש בעת תהליך הבניה של העצם ואנו משתמשים ברמתו כמדד לפעילות יצירת העצם. האוסטיאובלסטים מיצרים גם חומר הקרוי פרוטיאוגלקנים חומר בסיס חלבוני המכיל אנזים המפרק תרכובות זרחן אורגניות. האנזים נקרא פוספטז בסיסי (Alkaline Phosphatase ). גם הפוספטז הבסיסי יכול לשמש כסמן ליצירת עצם. האוסטיאובלסטים מכילים קולטנים להורמונים שונים הורמון יותרת בלוטת התריס, אסטרוגנים, וגורמי גדילה. שקיעת מלחים בעצם (Mineralization )- המלח העיקרי השוקע בעצם הוא גביש ההידרוקסיאפטיט מכיל סידן וזרחן. ההידרוקסיאפטיט מהווה 1/4 מנפח העצם במבוגר ו- 1/2 ממסת העצם של המבוגר. הגבישים שוקעים במקביל לסיבי הקולגן ויטמין D והורמון יותרת בלוטת התריס הם הורמונים חשובים בוויסות רמת הסידן בעצם. חוסר ההורמונים וחוסר סידן וזרחן בתזונה גורמים לאיבוד מסת העצם. החומר החוץ תאי של תאי העצם קולט מינרלים די מהר. אולם הוא מצופה שכבה דקה של חומר ללא מינרלים הנקרא אוסטאואיד. כאשר יש הפרעה בהשקעה של מינרלים שכבת האוסטאואיד מתרבה מצב זה קורה ברככת. האוסטאואיד מתרבה בשלב הראשון של תיקון שבר בעצם במצב זה האיזור המעובה המכיל אוסטיאואיד קרוי קלוס. ספיגת עצם (RESORPTION)- האוסטאוקלסטים מקורם ממח העצם. תאים אלה נדבקים לשטח עצם העוברת ספיגה. ונמצאים שם בתוך מפרצי ספיגה שהם יוצרים הנקראים לקונות על שם HOWSHIP .

מה קורה בתוך לוחית הגדילה שכבות הסחוס השונות בתוך לוחית הגדילה. בכל שכבה תא הסחוס בשלב אחר של מחזור חייו עמודי הסחוס גדלים לאורך ומוסיפים לאורך העצם

תהליך התפתחות העצם מהסחוס זה בעצם התהליך הקורה בתוך לוחית הגדילה בעובר מתפתח מעין מודל סחוסי של השלד ההופך אחר כך לעצם. העצם מתפתחת בעובר משכבות של אוסטיאובלסטים מתחת לקרום סביב העצם (נקרא פריאוסט) מתחת לקרום זה מונחות, בתהליך היצור, שכבות עצם המתפתחות במקביל לקרום העוטף (תהליך יצור זה מוגדר כ -membranous ossification ). במרכז כל עצם סחוסית, במודל הסחוסי של השלד, מתפתחת יצירת עצם מהסחוס. סחוס זה אחיד במבנה- שקוף ונקרא בגלל תכונות אלה סחוס היאליני. הסחוס ההיאליני עובר שלבים של הפיכה לעצם באופן הבא: תאי הסחוס מתחלקים בשורות בכוון האורכי של העצם. יש מספר מחזורי התחלקות של תאים עד אשר התאים מגיעים לשלב של מנוחה. בשלב הבא התאים תופחים. תאים אלה מיצרים את המטריקס ( החומר האורגני סביב התאים). על יסוד מטריקס זה שוקעים תרכובות הסידן והזרחן ולתוך מטריקס זה חודרים גם כלי דם ותאי אב ממח העצם. תאי אב אלה יוצרים את התאים הקשורים בספיגת העצם (אוסטיאוקלסטים) ויצור העצם (אוסטיאובלסטים).

שלב התפתחות העצם מהסחוס אנו עוברים לראות מה קורה באיזור שאחרי פלטת הגדילה. נראים בצורה ציורית המחזורים העוברים על הסחוס המסוייד ההופך אחר כך לעצם על יסוד מטריקס זה שוקעים תרכובות הסידן והזרחן ולתוך מטריקס זה חודרים גם כלי דם ותאי אב ממח העצם. תאי אב אלה יוצרים את התאים הקשורים בספיגת העצם (אוסטיאוקלסטים) ויצור העצם (אוסטיאובלסטים). האוסטיאוקלסטים גורמים לספיגת איזור הסחוס המסוייד והאוסטיאובלסטים ליצירת עצם

השגיאות בשימוש בגיל העצמות שגיאה נפוצה היא לחשב כמה ילד מרוויח מטיפול מסויים כאשר הוא בזמן הטיפול. למשל תוך טיפול בהורמון גדילה יתכן מאד שלא רואים במשך השנה הראשונה את התקדמות גיל העצמות ועל כן מחשבים תוספת לא ריאלית לגובה הסופי . רק לאחר שנת טיפול לפחות מתבהרת התמונה. טיפולים שונים משפיעים אחרת על איזורים שונים בכף היד: בטיפול בהורמון בלוטת התריס התירוקסין "התבגרות העצמות הקרפליות" איטית יותר מאשר עצמות אחרות. הורמונים בעלי תכונה זיכרית משפיעים בצורה נמרצת יותר על עצמות האצבעות. קורטיזול - עד תחילת ההתבגרות קורטיזול מעכב את התפתחות גיל העצמות. אולם בעת ההתבגרות טיפול בקורטיזול יכול לגרום להאצת גיל העצמות. כאשר מחשבים תחזית גובה סופי של ילד סומכים יותר על גיל העצמות של האצבעות

עצם ובה שני מרכזי התגרמות וביניהם לוחית גדילה בעצמות קצרות כגון חוליות וכגון בשורש כף היד באיזור הנקרא מטקרפלים ההתפתחות היא רק באמצעות מרכז התגרמות ראשוני. בעצמות ארוכות כגון שוק, ירך ואצבעות מופיע בקצה העצם מרכז התגרמות משני. מרכז ההתגרמות המשני מתפתח באותו אופן כמו מרכז ההתגרמות הראשוני. שני מרכזי ההתגרמות הולכים וגדלים והופכים את כל מסגרת הסחוס של השלד לעצם. גדילת העצמות הארוכות נעשית בסחוס שנשאר בין שני מרכזי ההתגרמות הראשוני והמשני. הסחוס הדק הזה הגדל כל הזמן נקרא לוחית הגדילה (Growth plate ) לוחית זו היא האחראית לגדילה האורכית של העצם.